אין באמת מפלצות בסרט הביכורים של הבמאי מריוס אולטיאנו, אלא רק גבר ואשה, זוג שמתמודד עם סוד גדול. במשך לילה אחד אנחנו רואים את הזוג בשלבים שונים של בדידות, חקירה אינטימית של המיקרו על מרכיביו השונים, על מה שאנחנו חיים בימים אלה בחברה, על הצורך להגיע אל האחר, להבין אותו ולא להיות אדיש. יצירה קולנועית קאמרית באופיה בשלוש מערכות: היא, הוא וביחד.
דנה חוזרת לבוקרשט, אבל מחליטה לא לחזור הביתה. היא משלמת לנהג המונית שילווה אותה ברחבי העיר לכל הלילה. במקביל, ארתור הולך לחדר הכושר ולאחר מכן לדירתו של גבר שהכיר באפליקציית הכרויות. למחרת בבוקר, דנה וארתור יפגשו במיטה הזוגית שלהם, הם יבלו את היום ביחד, אולי בפעם האחרונה.
“מפלצות” לא מתיימר להיות יצירה פסיכולוגית מורכבת, אלא הוא סרט שפונה אל הרגש ובכך עוצמתו. יש לציין גם את המשחק המעולה של ג’ודית סטאט וכריסטיאן פופה המגלמים את ארתור ודנה ושל השחקן אלכסנדרו פוטוצ’ן המגלם את נהג המונית.